5 שאלות נפוצות על הגירה לישראל

הגירה ממדינה למדינה היא תמיד עניין מורכב, והגירה לישראל אינה יוצאת דופן. אנשים שמבקשים להגר ארצה, מוצאים את עצמם “טובעים” בשאלות ובתהיות. הכללים רבים מאוד, וכך גם היוצאים מן הכלל. ננסה לענות פה על כמה מהשאלות הנפוצות ביותר, אך חשוב לזכור: אין זה תחליף להתייעצות אישית עם עורך דין לענייני הגירה, כי כל מקרה לגופו.

מה ההבדל בין “הגירה לישראל” ל-“עלייה לישראל”?

המושג “עלייה” מתייחס למהגרים יהודים בלבד, שהיגרו ארצה מתוקף חוק השבות / נולדו להורים ישראליים במדינה אחרת (למרות שגם הם מהגרים לכל דבר, נהוג לכנות אותם “עולים חדשים”). לפיכך, המושג “הגירה” מתייחס לכל השאר: בני זוג זרים של אזרחים ישראליים, זרים שקיבלו אזרחות ישראלית משר הפנים וכיו”ב.

כל מי שמהגר לישראל מקבל סל קליטה?

לא. זכות זו שמורה לעולים יהודים בלבד (ראו שאלה מס’ 1). אך גם אז, אין זה תקף לכולם אלא רק לעולים במסלול “קליטה ישירה” – אלה שאינם מופנים לגור במרכז קליטה מסודר, ולכן עליהם ללמוד להסתדר בכוחות עצמם במדינה החדשה. סל הקליטה נועד לסייע בהתאקלמות ובתשלום על אגרות, שכר דירה, הוצאות מחיה למשך תקופת הלימודים באולפן וכדומה. יש עוד מגוון רחב של הקלות והטבות, שמקבלים עולים חדשים.

האם מהגר לישראל יכול להיות אזרח של מדינה אחרת?

תלוי באופן שבו התבצעה ההגירה.

יהודים שעלו מתוקף חוק השבות לדוגמה, לא נדרשים לוותר על אזרחותם הקודמת (גם אם מדובר ביותר באחת). מצב כזה נקרא “אזרחות כפולה”.

לעומת זאת, מהגרים שרוצים לקבל אזרחות ישראלית מכוח ההתאזרחות, כן נדרשים לוותר על אזרחותם הקודמת. הוויתור הוא חלק מתנאי הסף לקבלת אזרחות מכוח ההתאזרחות והגירה רשמית לישראל. עליהם לוותר על האזרחות הקודמת בפועל, או לכל הפחות להוכיח שבכוונתם לעשות זאת כשיהיו אזרחים ישראליים.

מהי הגירה לישראל מטעמים הומניטריים?

בעולם רווי מלחמות וסכסוכים פוליטיים, עבור רבים ישראל נחשבת למקום מקלט. מוכי הגורל בורחים ממדינותיהם, ובדרך לא דרך מוצאים את עצמם בישראל. הם מגיעים ללא אזרחות, ואין להם שום אפשרות להתאזרח למעט בדרך אחת: הגשת בקשה הומניטרית לשר הפנים. במידה שהבקשה מאושרת, לאחר תהליך מורכב שעלול לקחת שנים, ההגירה לישראל הופכת לרשמית (שהיית קבע).

מקרים בהם ניתן להגיש בקשה להגירה מסיבות הומניטריות:

  • ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל, גדלו בה ואין להם שום קשר למדינת המוצא של הוריהם.
  • הורים קשישים לאזרחים ישראליים, שגרים בחו”ל אך רוצים לבלות את שארית ימיהם פה בארץ לצד המשפחה (מעל גיל 64 בגברים, מעל גיל 62 בנשים).
  • עובדים זרים המטפלים בקשישים או בסיעודיים אזרחי ישראל, שתלויים בהם לצורך תפקוד יום-יומי תקין.
  • זרים שזקוקים לטיפול רפואי ממושך ומציל חיים, אותו ניתן לקבל בישראל ולא בארץ מוצאם.

הגירה מכוח זוגיות תקפה גם לזוגות חד-מיניים?

כן. מטבעה, האפשרות להגירה מכוח הזוגיות ניתנת גם לזוגות ידועים בציבור – ולא רק לזוגות הנשואים באופן רשמי. הסטטוס של ידועים בציבור ניתן, מטבעו, לזוגות הטרוסקסואליים והומוסקסואליים כאחד. לכן זוגות חד-מיניים, שתי נשים או שני גברים, גם יכולים ליהנות משיטת הגירה זו. זאת בתנאי שאחד מבני הזוג הוא אזרח ישראל, ולאחר שהוכיחו למשרד הפנים את טיב הקשר הזוגי לאורך כמה שנים.

יש לכם שאלות נוספות? רוצים להתחיל בתהליך הגירה לישראל?
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות חייגו 04-8620051.

יעוץ ללא התחייבות
לקבלת יעוץ ומידע נוסף ללא כל התחייבות, מלאו את הטופס או התקשרו 04-8620051.

לקבלת יעוץ ומידע נוסף ללא כל התחייבות, מלא/י את הטופס ונחזור אליך בהקדם

יעוץ ללא התחייבות
לקבלת יעוץ ומידע נוסף ללא כל התחייבות, מלאו את הטופס או התקשרו 04-8620051.